לגדל שורשים בלי לצאת מהבית
יש שקט שצומח ליד צמחים.
הם לא מדברים, לא דורשים, לא מאיצים.
אבל הם נוכחים.
ולפעמים, זה בדיוק מה שחסר לנו –
מישהו שנמצא,
בלי לשאול שאלות.
הם לא מציפים
הם לא שואבים.
הם רק קיימים.
וזו אולי הצורה הכי טהורה של אהבה.
צמחים בבית הם לא טרנד.
הם בחירה מודעת לטפח חיים איטיים, פנימיים, מחוברים.
הם לא רוצים שנשנה בשבילם משהו –
רק שנשים לב.
שנראה.
שננשום.
שמדי פעם נעצור לידם ונחזור לעצמנו.
צמח הוא שותף שקט לדרך.
הוא לא דוחף – הוא מזמין.
מזמין נוכחות, נשימה, רכות.
ולפעמים, הוא הדבר היחיד שמצליח להחזיר אותך הביתה.
הם מזכירים לנו שגדילה לא נמדדת במהירות.
אלא ביכולת להתעמק.
ליצור שורש.
להזין גם כשלא רואים תוצאה מיידית.
מעבר ליופי – לצמח יש תפקיד עמוק.
הוא נושם אותך בחזרה.
הוא מחליף איתך אנרגיה.
ממש כמוך – גם הוא קולט, גם הוא פולט.
זו לא רק תגובה ביולוגית.
זו מערכת יחסים.
וכשאת שמה צמח בבית, את בעצם אומרת לעצמך:
“גם בי יש חיים שזקוקים לתשומת לב. גם בי יש ירוק שצריך אור.”
הם מטהרים את האוויר –
אבל אולי עוד יותר מזה,
הם מטהרים את מה שכבר נשכח.
צמח הוא כמו עוגן – ירוק, שקט, נאמן.
הוא נשאר גם כשלא שמת לב.
הוא זוכר אותך – גם כששכחת את עצמך.
וככל שאת משקה אותו, נוגעת בו, מסיטה לו עלים –
את לאט לאט גם משקה חלק בתוכך.
⸻
ריטואלים קטנים עם צמח בבית:
– להשקות בלי למהר
– לגעת בעלים כאילו את מלטפת נשימה
– לנקות לו אבק וללחוש מילה טובה
– לעבור לידו בבוקר ולברך אותו
– לשים לב אם הוא צריך יותר אור – ואולי גם את
– לתת לו שם. לא כדי להפוך אותו לאדם,
אלא כדי לזכור שאת ביחסים.
⸻
vos
צמח בבית הוא לא תפאורה.
הוא נשימה שקטה,
הוא עוגן פנימי,
הוא תזכורת –
שגם את,
ראויה לגדול – בשקט, בעדינות, ובזמן שלך.
קרא עוד
כישוף הוא לא מילה רחוקה.הוא לא מחייב ירח מלא, ולא עשן סמיך.לפעמים הוא קורה כשאת פשוט שמה יד על הלב.כשלוחשת מילה טובה לתוך כוס מים.כשהלב מכוון משהו – והיקום, בדרכו, מקשיב. כישוף הוא לא טקס,הוא כוונה...
ולמה זה לא רק עניין של עור – אלא של אהבה עצמית עמוקה שגרת טיפוח. שתי מילים שיכולות להישמע טכניות, כמעט אוטומטיות. אבל האמת? הן יכולות להפוך לרגע הכי רך ביום שלך. כי כשיש בתוכך כוונה – גם קרם על ה...
השארת תגובה
This site is protected by hCaptcha and the hCaptcha Privacy Policy and Terms of Service apply.