לנשום אותי פנימה

טקסים קטנים לבית החזה
ריטואלים לריפוי, פתיחה והתרחבות מהלב

לפעמים אנחנו שוכחות לנשום.
לא כי אין אוויר – אלא כי יש עומס.
כי משהו בפנים נסגר.
כי הלב לא קיבל מקום.

הנשימה מתקצרת, החזה מתכווץ –
והגוף עובר להישרדות.

אבל הנשימה היא לא רק פעולה פיזית.
היא מפתח. גשר. עדות שקטה לכך שאנחנו כאן.
וכשאנחנו מסכימות לנשום את עצמנו פנימה –
אנחנו מסכימות להרגיש.
להיפתח.
לחזור לרוך.

⸻

ריטואל ראשון – מגע של ריח- פתיחה וריכוך

מה צריך:
כף שמן שקדים (או זית)
3 טיפת שמן אתרי לבנדר
1 טיפת שמן אתרי אקליפטוס
1 טיפת גרניום (לא חובה – אבל מחוללת)

מה עושים:
מערבבים בכף יד.
מחממים את התערובת בין שתי כפות הידיים.
ומעסות בעדינות את החזה –
עצם החזה, הלב, בתי השחי –
בתנועות מעגליות, לאט.
בכל תנועה – נושמות פנימה.
כדאי לכסות את העיניים עם כיסוי רך ועוטף .

מה מרגישים:
שחרור איטי.
תחושת חיבור.
כמו דלת נפתחת בחזה – בלי כוח, עם רכות.

⸻

ריטואל שני – נשימת 4-7-8

למה:
כדי להרגיע את מערכת העצבים,
לנקות עומס מהראש,
ולחזור לגוף.

איך:
שואפת דרך האף ל־4 שניות
עוצרת נשימה ל־7 שניות
נושפת דרך הפה ל־8 שניות
חוזרת על זה לפחות 4 פעמים.

מה מרגישים:
האטה.
שקט.
לפעמים אפילו דמעות של הקלה.

⸻

ריטואל שלישי – ריבוע נשימה עם משפטים רכים

מה עושים:
שואפת ואומרת בלב: “אני מקבלת את מי שאני”
עוצרת ואומרת: “אני נותנת לעצמי לנוח”
נושפת ואומרת: “אני מרפה מהשליטה”
עוצרת שוב ואומרת: “אני שייכת, גם כשאני שקטה”

מה נוצר:
דיאלוג עדין עם עצמך.
רגע של חיבוק פנימי.
לחישה רכה שמרגיעה את מערכת האמונה שלך.

⸻

ריטואל סיום – חום ולחישה ללב

חממי כרית חימום (או בקבוק חם)
הניחי על החזה.
שבי או שכבי בשקט.

לחשי לעצמך – בקול או בלב:
“אני איתך. אני נושמת אותך. את לא צריכה לרוץ.”

הישארי שם עוד רגע.
תני ללב לשמוע אותך.
תני לנשימה לפגוש אותך מחדש.

⸻

לפעמים זה כל מה שצריך –
תמצית, נשימה, כוונה,
ולחישה אחת קטנה של אהבה פנימה.